מערך יעיל של כיבוי וגילוי אש מחייב שיתוף פעולה בין תחנות, רשות מקומית והציבור הרחב. תחנת הכיבוי למשל מיועדת לאחסן ולתחזק את הציוד והכבאיות, בעוד הרשות העירונית אחראית על הקצאת מקום ועל תפעול תשתיות המים והצנרות. בית הספר הארצי לכבאות והצלה מכשיר את אנשי המקצוע להשתמש בציוד הנדרש שנמצא בתחנה, אך בנוסף לכיבוי הם עוסקים גם בשאיבת מים מבתים שהוצפו ומתקלות אחרות שעלולות להיגרם.
מבחינת כוח אדם, בכל תחנה ראשית יש חדר מבצעים. חדר המבצעים נמצא תחת אחריות מוקדן. המוקדן מבצע את העבודה השוטפת בכפיפות לקצין משמרת. צוותי הכיבוי עובדים מסביב לשעון ובמשך 7 ימים בשבוע, כך שהתחנה מאוישת בלי הפסקה. בנוסף, עליה להכיל חדרים לשימוש העובדים, מטבחון וחדר לינה שמיועד עבור צוות שמבצע את משמרת הלילה.
כיצד מונעים סיכוני אש?
מערך גילוי אש עובד על פי עקרונות דומים כמעט בכל מקום בעולם. גם במוסדות פרטיים, חברות, עסקים ובנייני מגורים משותפים ניתן למנוע סיכוני אש באמצעות הקפדה על העקרונות המנחים. הנה למשל התהליכים למנוע את הסיכונים האלה ולמזער את הסיכוי לשריפות ודלקות:
א. דרישות חוק התכנון והבנייה – בראש ובראשונה יש לוודא שהמבנה עומד בדרישות חוק התכנון והבנייה. הדרישות מגדירות בין היתר מיקומי מדרגות, דלתות ומסדרונות והפרדות אש באמצעות קירות אש. חוק התכנון והבנייה גם מתייחס לנושאים כמו חשמל, תאורה, מקדמי תפוסה, מרחקי מילוט, מיזוג אוויר ומערכות שחרור עשן.
ב. תכנון המבנה – בשלב השני מתכננים את המבנה כך שתהיה נגישות מלאה לכוחות כיבוי אש וכדי לצמצם את סיכוני השריפות. בתכנון המבנה בודקים את הוראות החוק, את דיני הכבאות, את פקודת הבטיחות ואת התקנים הישראלים או הבינלאומיים.
ג. יישום הפרויקט – בשלב השלישי מתכננים פרויקט בהתאם להנחיות ומיישמים אותו בפועל. זה גם השלב שבו מקצים מפקח לטובת הפרויקט ובודקים באיזה מערכות כיבוי אש כדאי להשתמש.
בסופו של דבר, המטרה של הגורמים המעורבים בענף הכיבוי היא למנוע שריפות ודליקות. את זה עושים באמצעות הפעלת מערך יעיל ותוך שמירה על הנחיות הבטיחות.
fireinhome 