הכל על מערכות גילוי אש מתקדמות

הכל על מערכות גילוי אש מתקדמות מערכות גילוי אש מתקדמות מיועדות לספק התרעה אמינה בדבר קיומה של שריפה או דליקה. המערכת מבוססת על מספר מרכיבים שפועלים בעת ובעונה אחת על מנת לשפר את האמינות של ההתרעות:
א. רכזת – בכל מערכת יש רכזת שאחראית על קבלת קריאות מגלאי העשן ומתן התראות שריפה. במערכות מתקדמות ניתן לבחור בין רכזת אזורית לבין רכזת כתובתית. ברכזת אזורית המבנה מחולק לאזורים ותפקידה לסמן באיזה אזור נתגלתה אש, בעוד ברכזת כתובתית כל גלאי מקבל כתובת משלו כדי לאפשר דיוק באיתור מיקום השריפה או הדליקה.
ב. גלאי – הלב של מערכות גילוי אש הוא הגלאי. יש סוגים רבים של גלאים והם קובעים עד כמה המערכת תהיה מתקדמת ומשוכללת. האפשרויות הנפוצות כוללות שימוש בגלאי עשן אופטי, גלאי קרן שפועל על עיקרון של שיגור וקליטת קרן לייזר, גלאי יניקה אקטיבי שיונק את האוויר וגלאי חום. במערכות אחרות ניתן לשלב גלאי להבה או להעדיף התקן ידני.
ג. אמצעי התרעה – אי אפשר להשתמש במערכות גילוי אש מתקדמות בלי לחבר אותן לאמצעי התרעה. במערכות החדשות ניתן לבחור בין אמצעי שמע כמו צופרים ורמקולים, אמצעים ויזואליים כמו נוריות סימון ונצנצים או חייגן אוטומטי. התפקיד של חייגן אוטומטי הוא ליצור קשר עם רשויות הכיבוי על מנת להבטיח טיפול מהיר ויעיל בשריפה.

מהן מערכות הגנה אקטיביות?מאפיין נוסף של מערכות גילוי וכיבוי אש הוא חיבור למערכות הגנה אקטיביות. כאן ניתן להצביע על מספר מערכות מן הסוג הזה. ראשית, מדובר על מערכות כיבוי שמתממשקות עם מתזים, ברזים וגופי מים. שנית, אלו מערכות חשמל שמתנתקות אוטומטית לאחר זיהוי השריפה. לבסוף, יש לציין את החיבור של מערכות גילוי וכיבוי מתקדמות עם מערכות שחרור עשן ומערכות שחרור לחץ.

המטרה העיקרית של מערכות גילוי אש היא להציל חיים. מערכות אלו מאפשרות פינוי יעיל יותר של המבנה ומונעות גם נזקים לציוד ולרכוש האישי. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע טרם התקנת המערכות. אפשר להתקין אותן בבית הפרטי, במשרד או במוסדות ציבוריים עם תנועה ערה. 

 a-danan.blogspot Feed בלוג from

http://a-danan.blogspot.co.il/2017/03/blog-post.html

מודעות פרסומת

איך עובד מערך כיבוי אש?

מערך יעיל של כיבוי וגילוי אש מחייב שיתוף פעולה בין תחנות, רשות מקומית והציבור הרחב. תחנת הכיבוי למשל מיועדת לאחסן ולתחזק את הציוד והכבאיות, בעוד הרשות העירונית אחראית על הקצאת מקום ועל תפעול תשתיות המים והצנרות. בית הספר הארצי לכבאות והצלה מכשיר את אנשי המקצוע להשתמש בציוד הנדרש שנמצא בתחנה, אך בנוסף לכיבוי הם עוסקים גם בשאיבת מים מבתים שהוצפו ומתקלות אחרות שעלולות להיגרם.

מערכות גילוי אש

מבחינת כוח אדם, בכל תחנה ראשית יש חדר מבצעים. חדר המבצעים נמצא תחת אחריות מוקדן. המוקדן מבצע את העבודה השוטפת בכפיפות לקצין משמרת. צוותי הכיבוי עובדים מסביב לשעון ובמשך 7 ימים בשבוע, כך שהתחנה מאוישת בלי הפסקה. בנוסף, עליה להכיל חדרים לשימוש העובדים, מטבחון וחדר לינה שמיועד עבור צוות שמבצע את משמרת הלילה.

כיצד מונעים סיכוני אש?

מערך גילוי אש עובד על פי עקרונות דומים כמעט בכל מקום בעולם. גם במוסדות פרטיים, חברות, עסקים ובנייני מגורים משותפים ניתן למנוע סיכוני אש באמצעות הקפדה על העקרונות המנחים. הנה למשל התהליכים למנוע את הסיכונים האלה ולמזער את הסיכוי לשריפות ודלקות:

א. דרישות חוק התכנון והבנייה – בראש ובראשונה יש לוודא שהמבנה עומד בדרישות חוק התכנון והבנייה. הדרישות מגדירות בין היתר מיקומי מדרגות, דלתות ומסדרונות והפרדות אש באמצעות קירות אש. חוק התכנון והבנייה גם מתייחס לנושאים כמו חשמל, תאורה, מקדמי תפוסה, מרחקי מילוט, מיזוג אוויר ומערכות שחרור עשן.

ב. תכנון המבנה – בשלב השני מתכננים את המבנה כך שתהיה נגישות מלאה לכוחות כיבוי אש וכדי לצמצם את סיכוני השריפות. בתכנון המבנה בודקים את הוראות החוק, את דיני הכבאות, את פקודת הבטיחות ואת התקנים הישראלים או הבינלאומיים.

ג. יישום הפרויקט – בשלב השלישי מתכננים פרויקט בהתאם להנחיות ומיישמים אותו בפועל. זה גם השלב שבו מקצים מפקח לטובת הפרויקט ובודקים באיזה מערכות כיבוי אש כדאי להשתמש.

בסופו של דבר, המטרה של הגורמים המעורבים בענף הכיבוי היא למנוע שריפות ודליקות. את זה עושים באמצעות הפעלת מערך יעיל ותוך שמירה על הנחיות הבטיחות.